החלטה בתיק מ"ת 12003-08-11

נגד המשיב הוגש כתב אישום בו יחסה לו המבקשת עבירות של עשיית מעשים מטעים והטעייה, עבירה לפי סעיף 134(1)(ה) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, איסור פעולה ברכוש טרור עבירה לפי סעיף 8 לחוק איסור מימון, התשס"ה - 2005, איסור הכנסת חפץ אסור עבירה לפי סעיף 41 בצירוף לסעיף 52 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] , התשל"ב - 1971 ואיסור העברה של חפץ אסור - עבירה לפי סעיף 42 בצירוף סעיף 52 לפקודת בתי הסוהר.

העבירות האמורות יוחסו למשיב משנטען כי ביום 31.7.11 בעת שביקר את בנו נאיף מוסא המרצה עונש מאסר בן 19 שנים בכלא רמון בגין פעילות במסגרת ארגון חמאס, העביר לכיסו של בנו חבילה של 7 כרטיסי סים ושני כרטיסי זיכרון שהם חפצים האסורים להכנסה לבית הסוהר.

נטען בפרק העובדות כי במעשיו אלה עשה המשיב "... פעולה ברכוש טרור בכך שמסר לאסיר הביטחוני רכוש תוך ראייה מראש כי הדבר עשוי לקדם פעולת טרור או לקדם פעולות של ארגון טרור ...". כן נטען כי המשיב הטעה את הסוהרים שכן את כרטיסי הזיכרון וכרטיסי הסים הכניס לכיס בנו לאחר שביקש מהסוהרים לאפשר לו לחבק את בנו ולהצטלם איתו וזאת שעה שמקובל לקיים ביקורים כפי שביקר המשיב את בנו, כאשר יש חיץ בין האסיר למבקר.

2. עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בטענה שלא ניתן לתת אמון במשיב שיקיים חלופת מעצר. המשיב מתגורר בכפר שיוח ליד חברון.

3. ב"כ המשיב טען כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, ככל שמתייחס לעבירה לפי חוק איסור מימון טרור, שכן בסעיף 8 בחוק איסור מימון טרור נאמר "העושה פעולה ברכוש במטרה לאפשר, לקדם או לממן ביצוע של מעשה טרור ... או במטרה לאפשר, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור .... דינו ...". המילה "במטרה" הוגדרה "לרבות תוך ראיה מראש לפחות את אחת האפשרויות המפורטות בו כאפשרות קרובה לוודאי". טוען הסנגור המלומד, כי אין בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת ראיה מראש ע"י המשיב את האפשרות של קידום פעולת טרור. ב"כ המשיב מודה כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת יתר העובדות המיוחסות למשיב בכתב האישום. עוד טען ב"כ המשיב כי במקרים דומים עונש המאסר שהוטל על העבריינים נע בין 5 ל- 7 חודשים לריצוי בפועל, וכי מרשו עלול לשהות במעצר זמן רב יותר מעונש המאסר לו הוא צפוי בסופו של יום, גם אם יורשע בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ב"כ המשיב הציע ערבותו של אזרח ישראלי להבטחת הופעת המשיב להמשך בירור דינו.

4. כאמור, הודה הסנגור המלומד בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת סעיפי האישום מעבר לסעיף האישום לפי חוק איסור מימון טרור, ומשמדובר במי שמתגורר בכפר סמוך לחברון, ואשר כבר הוכיח כי לא ניתן ליתן בו כל אמון, די בעבירות שלגביהן אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה כדי להצדיק מעצר עד לתום ההליכים. ספק בעיניי, לנוכח מצב העניינים כיום, אם יש באפשרות אזרח ישראלי לגרום לכך שאכן המשיב יתייצב להמשך דיון, ולפיכך, די באמור כדי להצדיק היענות לבקשה.

5. מעבר לנדרש אוסיף. לשאלה האם היתה למשיב ראיה מראש לפחות לגבי אחת מהאפשרויות המפורטות בחוק לאיסור מימון טרור ניתן ללמוד מנסיבות המקרה. בנו של המשיב אסיר לתקופה של 19 שנים בכלא ישראלי, מהן כבר ריצה 6 שנים, במהלכן, כעולה מאמרתו של המשיב במשטרה, ביקרו המשיב, פרט בארבעת החודשים האחרונים, פעם בחודשיים. זהו בנו היחיד של המשיב אשר נמצא במאסר, ולכן, ספק בעיניי אם תתקבל טענתו של המשיב כי לא ידע לאיזה תקופה בנו אסיר, לא ידע על שם מה נאסר, ולא ידע כי הוא משתייך לארגון החמאס. זאת ועוד, המשיב הכחיש כי מסר לבנו את כרטיסי הסים והזיכרון, ואף טען כי אין ברשותו טלפון ואין ברשות מי מבני משפחתו טלפון או טלפון סלולארי, ואיש מבני משפחתו אינו יוצר קשר טלפוני עם הבן האסיר. נשאלת השאלה מדוע אם כך מסר לבנו שישה כרטיסי סים ושני כרטיסי זיכרון? האם לא היה זה לבקשת הבן ולצורך פעילותו הביטחונית של הבן? בית המשפט אשר ידון בכתב האישום וישמע את הראיות ממילא יזקק לשאלה האם יש ראיות להרשעת המשיב בעבירה לפי חוק איסור מימון טרור. כאמור, לענייננו, די בעבירות האחרות שאין מחלוקת לגביהן, כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה כדי להורות על המעצר עד לתום ההליכים.

6. אשר על כן, לנוכח האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

7. ביום 21.8.11 התבקש שב"ס לדאוג לכך כי המשיב יובא בהקדם בפני רופא לנוכח טענותיו בדבר מצב בריאותי רופף. לטענת המשיב עד היום החלטה זו לא בוצעה.

על שלטונות שב"ס לדאוג לכך כי המשיב יובא בפני רופא לא יאוחר מיום 25.8.11.

מר אמיר אזרזר מנחשון מתבקש לדאוג לביצוע האמור בהחלטה זו בדבר הבאת המשיב בפני רופא.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אב תשע"א, 23/08/2011 במעמד הנוכחים.